האמריקאים רוצים אותך? לא בטוח – אבל כך תגרום להם להסכים

החלום על דרכון כחול עשוי להתחיל מהתלהבות של ביקור בניו יורק, ממשיך בתחושת שייכות עמומה לסדרת נטפליקס ומסתיים בהתמודדות עם טפסים בגודל של רומן רוסי. אזרחות אמריקאית היא לא עניין של מה בכך – היא תהליך בירוקרטי, חוקי ולעיתים גם רגשי, שבו צריך לדעת איפה לדרוך, מתי לשתוק, ובעיקר – עם מי לדבר.

יש דרכים רבות להגיע לאזרחות האמריקאית, אבל לא כולן מתאימות לכולם, ולא כולן קצרות או הגיוניות. חשוב להבין: ארצות הברית לא מחלקת דרכונים במבצע "קנה אחד, קבל אחד", ולכן כדאי להגיע מוכנים, עם הרבה סבלנות – ועם מעט ציניות בריאה.

3 מסלולים עיקריים לאזרחות

הדרך לאזרחות מתחילה תמיד בסטטוס חוקי כלשהו, אבל לא כל סטטוס הוא שער. הנה שלושת המסלולים המרכזיים:

  • אזרחות מכוח לידה – אם נולדתם על אדמת ארצות הברית (כולל בסיסים צבאיים או טריטוריות מסוימות), אתם כמעט בוודאות אזרחים. לא צריך לעשות כלום, חוץ מלהוציא דרכון.
  • אזרחות באמצעות הורים – אם אחד ההורים שלכם אזרח אמריקאי, ייתכן מאוד שגם אתם זכאים לאזרחות, אפילו אם נולדתם בישראל. אבל כאן העניינים מסתבכים: יש תנאים, דרישות מגורים בארה"ב, וגם צורך בהוכחות שההורה חי שם תקופה מסוימת.
  • אזרחות דרך התאזרחות (Naturalization) – מי שלא נולד אזרח, יכול להפוך לאחד, בתנאי שהוא עומד בדרישות: החזקה בגרין קארד במשך תקופה מסוימת (בדרך כלל 3 או 5 שנים), מגורים רציפים בארה"ב, שליטה בסיסית באנגלית, הכרת ההיסטוריה האמריקאית, ומעל הכל – רקע פלילי נקי ורקורד התנהגותי תקין.

איפה נופלים רוב האנשים?

אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא ההנחה שאם יש אזרחות אמריקאית במשפחה – "זה עובר בירושה". בפועל, כל מקרה נבחן לגופו, ותנאים כמו גיל, מיקום הלידה, והסטטוס של ההורה בזמן הלידה – יכולים לשנות את התמונה מקצה לקצה.

גם מבקשי אזרחות דרך התאזרחות נתקלים לעיתים במוקשים: שהייה ממושכת מחוץ לארה"ב שמפרה את רציפות המגורים, טעות תמימה בטופס N600K, או אפילו תשובה לא מדויקת בראיון – כל אלה יכולים לעכב או לפסול את התהליך.

האמריקאים לא אוהבים טריקים. הם אוהבים מסמכים.

בשלב הזה כדאי להפסיק לחשוב כמו ישראלים ולהתחיל לחשוב כמו אמריקאים. הכל צריך להיות מתועד, מאורגן, ממוסמך. אם יש לכם הוכחות לזכאות – הביאו אותן. אם אין – אל תנסו לאלתר. זה לא הטכניון, ושאלת "הבונוס" כאן עלולה להיות שלילה גורפת של הבקשה.

שאלות נפוצות שעולות שוב ושוב

  • אם אבא שלי אזרח אמריקאי אבל לא התגורר שם – אני זכאי?
    לא בטוח. אם הוא לא גר שם תקופה מספקת (בדרך כלל 5 שנים, מתוכן לפחות שנתיים לאחר גיל 14) – הסיכוי נמוך.
  • נולדתי בישראל. האם אני אזרח אמריקאי כי אמא שלי אמריקאית?
    ייתכן שכן, תלוי באם עמדה בתנאי המגורים הנדרשים של ארה"ב לפני הלידה שלך.
  • קיבלתי גרין קארד לפני חמש שנים, אבל הייתי חצי שנה בחו"ל – זה פוגע בי?
    ייתכן מאוד. שהייה רצופה מחוץ לארה"ב מעל 6 חודשים יכולה להיחשב כהפסקת רצף תושבות.
  • אני לא מדבר אנגלית טוב. זה בעיה?
    כן. צריך לדעת קרוא וכתוב באנגלית בסיסית, ולענות על שאלות בראיון. יש חריגים, אך הם נדירים.
  • האם עו"ד יכול לזרז לי את האזרחות?
    לא באמת. עו"ד טוב יכול למנוע טעויות ולעזור עם טפסים, אבל אין קיצורי דרך במערכת האמריקאית.

כמה זה עולה – ואיך שורדים את זה

התהליך עולה כסף, לא מעט. אגרות ממשלתיות, הוצאות על תרגומים, עו"ד אם צריך, ולעיתים גם הוצאות בלתי צפויות. עם זאת, אם התהליך מנוהל נכון – אין סיבה להיגרר לשנים של תסכול.

ופה נכנס לתמונה יתרון של גוף כמו American Docs – הם לא רק יודעים מה צריך, אלא גם איך לשכנע את הרשויות שזה מגיע לכם. במקום להילחם בבירוקרטיה עם כפית, הם מביאים טרקטור.

המילה האחרונה

לקבל אזרחות אמריקאית זה לא רק עניין של זכאות. זו גם היכולת להוכיח אותה, להתמודד עם מערכת שלא סולחת על טעויות, ולעיתים – פשוט לדעת למי לפנות. זה תהליך שמצריך שכל, סבלנות, וחיבה מסוימת למסמכים עם קוד טפסים בלתי נגמר. אבל עבור מי שמתעקש – הדרכון בסוף מגיע. רק אל תשכחו לחייך בתמונה.

שתף בפייסבוק
שלח בווטסאפ
שתף באימייל
דילוג לתוכן